"פסיכולוגיה חיובית" פירושה "חקר התפקוד האנושי האופטימלי", והיא "מייצגת מחויבות חדשה (...) להתמקד במקורות הבריאות הפסיכולוגית, ולפיכך לחרוג מן הדגש שהושם עד כה על מחלות והפרעות".  אברהם מסלו, מראשי הפסיכולוגיה ההומניסטית, כתב (1971) ש"אם אנחנו רוצים לדעת כמה מהר אדם יכול לרוץ, אזי אין טעם להשתמש בממוצע המהירות של 'מדגם טוב' של האוכלוסייה; הרבה יותר טוב יהיה לאסוף זוכי מדליית הזהב באולימפיאדה ולראות כיצד הם יכולים לעשות. אם אנחנו רוצים לדעת את האפשרויות לצמיחה רוחנית, צמיחה ערכית, או התפתחות מוסרית בבני אדם, אזי אנחנו יכולים ללמוד הכי הרבה על ידי חקר אנשים מוסריים ביותר או אתיים ביותר." (תרגום חופשי,  עמ' 7)

 ד"ר מרטין סליגמן, פסיכולוג אמריקאי יהודי, נשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאים דאז, שהתמחה בתחום הפסיכולוגיה של האושר, הוא ממובילי התחום. (ספריו "אושר אמיתי" ו"ילדות אופטימית" יצאו לאור גם בעברית). היה זה סליגמן עצמו אשר טען שהפסיכולוגיה החיובית היא תחום חשוב מידי  מכדי שיישאר בשליטה של הפסיכולוגיה הפופולרית, והחליט, יחד עם עמיתיו, להביא את התחום הזה לעולם האקדמיה.
תקופתנו מלאה בסדנאות ובספרי עזרה עצמית ו"עידן חדש".  הללו מעלים את הציפיות של  עשרות אלפי אנשים למציאת "סוד האושר", חלקם מבטיחים הרבה אך מקיימים מעט, לרובם יש מעט תוכן ממשי. לעומת זאת באקדמיה יש הרבה מידע עם תוכן ממשי, שמבוסס על מחקרים וניסויים אמפיריים, אלא שהחומר הזה לא נגיש לציבור הרחב ד"ר מרטין סליגמן השתמש ברעיונות פופולאריים אלה, ולמעשה עזר לגשר בין הנגישות של העזרה העצמית והעידן החדש לבין מגדל השן האקדמי. לראשונה אנחנו נחשפים במדע של אושר. כדבריו של הפילוסוף הצרפתי וולטר: common sense is not that common. 

בשפה הפופולארית חוקרת הפסיכולוגיה החיובית את האושר, אבל יהיה מדויק יותר לומר שסליגמן (אוניברסיטת פנסילבניה), גילברט (הרווארד),  וילסון (אוניברסיטת וירג'יניה), חתן פרס נובל דניאל כהנמן (פרינסטון), בן-שחר (הרווארד, המרכז הבינתחומי בהרצליה) - עומדים בחוד החנית של מחקר מסוים מאוד של חיזוי התנהגותי ורגשי. למעשה, מושתתת הפסיכולוגיה החיובית על חקר הרגשות החיוביים, חקר התכונות החיוביות וחקר המוסדות החיוביים.  בשנים האחרונות הם החלו לחקור את תהליך קבלת ההחלטות המעצב את תחושת הרווחה האישית שלנו. כיצד אנחנו צופים מה יעשה אותנו למאושרים או ללא מאושרים - ואז, כיצד אנחנו מרגישים אחרי החוויה עצמה? האופן שבו אנחנו צופים את רגשותינו - ואם אכן אותן תחזיות תואמות את המצבים הרגשיים העתידיים - מעולם לא היה מושא למחקר מעבדתי. אבל בעקבות עשרות ניסויים שביצעו בשנים האחרונות קיים מידע מדעי רב שבו הבחנות ומסקנות רבות המערערות כמה הנחות בסיסיות: בעיקר שאנחנו, בני האדם, מבינים מה אנחנו רוצים ומיומנים בשיפור הרווחה האישית שלנו - או שאנחנו טובים ב"מקסום התועלתיות" שלנו.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על מגוון של רווחים אותם ניתן להפיק בתחומים שונים של ההתנהגות האנושית מחקר הפסיכולוגיה החיובית. בספרו "אושר אמיתי" (2002) שואל סליגמן (עמ' 46) "למה לטרוח להיות מאושרים"? הוא מזכיר שתחושות חיוביות כלפי אדם או חפץ גורמות לנו להתקרב אליו, בעוד תחושות שליליות גורמות לנו להימנע ממגע איתו. הדוגמאות, כמובן, רבות: ריח נעים של מאפה גורם לנו להתקרב אליו, בעוד ריח דוחה מזהיר אותנו להתרחק. אלה תגובות אוטומטיות, שגם יצורים נחותים אבולוציונית פועלים לפיהן. אלא שבשלב מסוים באבולוציה, בעלי חיים מורכבים יותר רכשו מעטה לחלוחי של חיי רגש. רגשות שליליים- פחד,עצב וכעס- הם קו הגנה כנגד איומים מבחוץ, וקוראים לנו להתכונן למצבי לחימה. סוג החשיבה שרגשות שליליים אלה יוצרים הוא ממוקד ונטול גמישות, ויצר את התשתית לחשיבה האבולוציונית על רגשות שליליים מאז ימי דרווין.

פרדריקסון (Fredrickson, 2006).), שזכתה בשנת 2000 בפרס טמפלטון היוקרתי לעבודה המצטיינת ביותר בתחום הפסיכולוגיה החיובית, טוענת שלרגשות חיוביים תפקיד חשוב ביותר באבולוציה: הם מרחיבים את משאבינו הקבועים, האינטלקטואליים, הפיזיים והחברתיים, ובונים לנו רזרבות שמהן ניתן לקחת כאשר אנו עומדים בפני איום או הזדמנות. כשאנחנו מצויים במצב רוח חיובי, אנשים מחבבים אותנו יותר. בניגוד לרגשות השליליים המלחיצים, המערך המנטלי מסוגל להתרחבות, גמישות ויצירתיות. אותו שיפור אינטלקטואלי מופיע הן בקרב ילדים צעירים והן בקרב רופאים מנוסים.

אספינוול (פרס שני בפרסי טמפלטון בשנת 2000) וסטאודינגר (Aspinwall & Staudinger,2003) אספו ראיות משכנעות שלפיהן בקבלת החלטות חשובות בחיים, ייתכן שאנשים מאושרים נבונים יותר מאנשים אומללים. ממצא זה מעורר מחלוקת, שכן עד כה, "הריאליזם הדיכאוני" היה המושג מוביל בתחום הפסיכולוגיה, לפיו אנשים מדוכאים מעריכים במדוייק את רמת כישוריהם, בעוד שאנשים מאושרים מעריכים את כשוריהם כגבוהים יותר מאלה שאחרים מייחסים להם. במחקר אחר שלה, מצאה אספינוול  ( 2005 Aspinwall) שאנשים מאושרים זוכרים כמות גדולה יותר גם ממידע שלילי ומדרגים אותו כמשכנע יותר, לעומת האנשים האומללים. היא מעלה את האפשרות שמצב רוח חיובי דוחף אותנו לדרך חשיבה שונה לחלוטין ממצב רוח שלילי: מצב רוח שלילי וקר מפעיל דפוס חשיבה מלחמתי, שמטרתו חיפוש הדברים השליליים וסילוקם. לעומת זאת, מצב רוח חיובי דוחף לדפוס חשיבה יצירתי, גמיש, קונסטרוקטיבי, רוחבי.

תחושת האושר משפיעה גם על שוק העבודה ועל ההישגיות. לדוגמה, במחקר רחב היקף, שנמשך 15 שנה, ובדק צעירים אוסטרליים, מצאו מארקס ופלמינג (Marks, & Fleming 1999) שאושר שיפר את הסיכויים להשיג עבודה טובה והכנסה גבוהה טובה יותר. בניסיון לקבוע איזה מהמשתנים אושר או פרודוקטיביות קודם לשני (על ידי גרימת אושר תחילה ורק לאחר מכן בדיקת הפרודוקטיביות), הם מצאו שמבוגרים וילדים, לאחר שמעוררים אצלם מצב רוח טוב, בוחרים יעדים גבוהים יותר, תיפקודם והישגיהם טובים יותר והם מתמידים במיגוון מטלות, כגון שיכול אותיות במילים.

"כמו שתחושות שליליות הן המערכת הסנסורית שמזהירה אתכם, שאומרת לכם בצורה ברורה שאתם במפגש מנצח-מפסיד, כך החלק התחושתי ברגש החיובי גם הוא סנסורי. תחושות חיוביות הן כמו שלט ניאון שמבשר לכם שמפגש מנצחים-בלבד מתקרב. על ידי הפעלת הלך חשיבה או הלך רוח פתוח, גמיש ויצירתי, רגשות חיוביים משפרים במידה מכסימלית השפעות מועילות חברתיות, אינטלקטואליות ופיזיות מצטברות." (סליגמן, אושר אמיתי, עמ' 60).