התקפי פאניקה (Panic Attacks) ותסמיניהם

חרדה היא תגובה הישרדותית, טבעית וחיונית. בזכותה אנו נמנעים ממצבים המסכנים אותנו. במצבים אחרים, חרדה מעלה את הכוננות ומייעלת את התפקוד. במקורה היא חלק ממנגנון בסיסי הקיים אצל כולנו, "הילחם או ברח".

מנגנון זה משלב תגובות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות אשר מכינות את הגוף לתפקד במיטבו מול איום. בתחילת קיום האנושות, אבותינו הקדמונים התמודדו עם  איומים קיומיים רבים והמנגנון האינסטינקטיבי נותן לאדם המשאבים פיזיולוגיים להתמודדות או בריחה. היום, מרבית האיומים שאנו פוגשים הינם פסיכולוגיים. עם זאת, החרדה שאנו חווים היא  עדיין הפעלתו של אותו מנגנון עתיק ובמקרים רבים התסמינים שלו אחראים לפחד ולהימנעות עקבית ממצבים.
התקפי חרדה הם מקרים של פאניקה או פחד קיצוניים שמתרחשים בדרך כלל בפתאומיות וללא אזהרה מוקדמת. נכון שלעתים קיים גורם מעורר ברור – כמו היתקעות במעלית, או מחשבה על פרזנטציה או מבחן בעל-פה שעתידים להתרחש בקרוב, אך במקרים רבים, ההתקפים מגיעים מ"שום מקום" ו"ללא סיבה".

התקפי פאניקה מגיעים לשיאם לרוב בתוך דקות אחדות, ורק לעיתים רחוקות נמשכים יותר מחצי שעה. אך גם במשך פרק זמן קצר זה, חווית האימה עלולה להיות מפחידה עד כי האדם ירגיש כאילו הוא מקבל התקף לב, עומד למות או לאבד שליטה לחלוטין. כשהתקף מסתיים, האדם עלול לדאוג מפני התרחשות של התקף נוסף, מפחיד עד אימה, באותו מקום או במקום בו אין אפשרות לקבל עזרה זמינה או במקום שממנו לא ניתן לברוח בקלות. יש להדגיש שההתקף יעבור גם אם לא נעשה שום דבר, אבל האיום מפני התרחשותו העתידית החוזרת כל כך מפחיד, שמומלץ לטפל בו.

התקף החרדה מזכיר מאוד התקף לב. מתסמיניו::

• דפיקות לב חזקות או כאב בחזה

• הרגשה כאילו אתה עומד על סף איבוד ההכרה

• קשיי נשימה או הרגשת חנק

• נשימה שטחית ומהירה

• גלי חום או קור

• רעד

• בחילה או כאבי בטן

• התפרצות של חרדה משתקת

•  הרגשה של אובדן שליטה או שיגעון

• הרגשת ניתוק או חוסר מציאות

הפרעת חרדה (Panic disorder)
הפרעת חרדה מאופיינת על-ידי התקפי חרדה בלתי-צפויים חוזרים, וכן פחד מפני התקף חוזר. להפרעת חרדה עלול להתלוות פחד מהימצאות במקומות שבהם יהיה קיים קושי להשיג עזרה או לברוח, במקרה של התקף. לכך עלולה להתלוות התנהגות הימנעותית, כלומר הימנעות ממקומות ציבוריים, כמו מרכזי קניות או אולמות קולנוע והרצאות , או ממקומות סגורים, כגון מעליות ומטוסים.

הפרעת חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder) חרדה מכך שאחרים יראו אותו באור שלילי וחרדה מפני השפלה פומבית. חרדה חברתית מסבה לסובלים ממנה - והם כ-20% מהאוכלוסייה - אימה מפני סיטואציות חברתיות, יומיומיות ובסיסיות ככל שיהיו. כל אינטראקציה חברתית נתפשת כבעלת פוטנציאל להוביל לבוז, תוקפנות, או חוסר הערכה כלפיהם מהאנשים עמם הם באים במגע; והחרדה מובילה פעמים רבות להימנעות. הפרעת חרדה חברתית עשויה להיראות כביישנות קיצונית. במקרים חמורים, הסובלים מההפרעה נמנעים לגמרי מסיטואציות חברתיות. "פחד במה" או "פחד קהל" ייכללו גם הם בסוג זה של חרדה חברתית.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

• הטיפול עוזר למטופל להבין את תבניות המחשבה הנוכחיות שלו, ובפרט לזהות רעיונות או מחשבות מזיקים, שעלולים להזין את ההתקף, ולשנות את אופן החשיבה.

• הטיפול התנהגותי עוזר בשינוי דפוסי התנהגות מזיקים או לא מועילים, כמו הימנעות. בנוסף המטופל לומד כיצד לשלוט בחרדה בעת ההתמודדות עם הסיטואציות והמקומות המעוררים חרדה.