טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית-כפייתית (בלעז: הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית) היא הפרעה נפשית המסווגת כהפרעת חרדה. היא מאופיינת ע"י דפוס של מחשבות פולשניות-טורדניות (אובססיביות) והתנהגויות טקסיות- כפייתיות (קומפולסיביות) חוזרות, במטרה לגרש את המחשבות הבלתי-רציונליות. המחשבות וההתנהגויות הללו גורמות למצוקה רבה, צורכות זמן רב, ומפריעות בשגרת החיים הן בעבודה והן ביחסים עם אחרים.

הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, אך הם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון.

מהן אובססיות?

אובססיות הן מחשבות,רעיונות, תמונות ודחפים, החולפות במוחו של האדם שוב ושוב ומטרידות את מנוחתו. תוכנן של מחשבות אלה קשור לרוב בפחדים חסרי בסיס מציאותי ולפחות בשלבים הראשונים של ההפרעה הן גם נחוות ע"י האדם כבלתי הגיוניות. האדם מכיר בכך שמקור המחשבות המאיימות האלה בו עצמו וינסה להתעלם מהן, להדחיק אותן או לנטרל אותן בעזרת מחשבות או פעולות אחרות, כל זאת ללא הצלחה ולעתים אף במחיר הגברת אותן מחשבות.

 

הסוגים השכיחים ביותר של מחשבות טורדניות כוללים מחשבות חוזרות על: פחד מלכלוך וזיהום/ חיידקים (למשל: פחד ללחוץ ידיים מחשש להידבק במחלות), פחד לפעול מתוך אלימות (למשל: הורה החושש שיפגע בילדו), דאגה מוגזמת מהאפשרות שמעשה מסוים לא בוצע כהלכה (למשל: אדם שעזב את הבית ומוטרד מאוד מהאפשרות שלא כיבה את הגז), דאגה מוגזמת לשלומם של אחרים (למשל: פחד שהאדם פגע באחר בעת נהיגה ברכבו), פחד לאבד חפץ חשוב, צורך כפייתי בסדר מסוים (למשל: שחפץ מסוים יהיה מונח במקום מסוים אחד בלבד), חרדה ממילים, צלילים או דימויים מסוימים שאין להם משמעות מיוחדת בעיני אנשים אחרים.

 

מהן קומפולסיות?

מחשבות טורדניות גורמות לאנשים הסובלים מ- OCD לעצבנות וחרדה. הם מנסים לגרש רגשות אלה על-ידי ביצוע פעולות מסוימות בהתאם ל"כללים" שהם מגדירים לעצמם. פעולות אלה מכונות קומפולסיות. או טקסים. הן מבוצעות מתוך תחושה של כורח פנימי שלפחות בתחילה מלווה גם בהתנגדות לדחף לבצען. האדם הסובל מהפרעה כפייתית ער לכך שאין בסיס הגיוני להתנהגויות אלה או לאינטנסיביות בה הן מבוצעות (לפחות בשלבים הראשונים של ההפרעה). עם זאת, ניסיון להימנע מההתנהגות גורם למתח הולך וגובר; מתח זה משתחרר מיידית עם ביצוע ההתנהגות, אך זאת לזמן קצר בלבד.לדוגמה, אדם עם מ- OCD עשוי לסבול ממחשבות טורדניות על זיהום. הוא  ירחץ את ידיו שוב ושוב לאחר השימוש בשירותים ציבוריים, באופן או במינון שאינם הגיוניים אפילו לו. רחיצת ידיים זו, או כל טקס אחר, בדרך כלל מפחיתה את החרדה למשך זמן קצר בלבד. כאשר החרדה חוזרת, האדם הסובל מ- OCD מרגיש שהוא חייב לחזור על הפעולה הקומפולסיבית. הסוגים השכיחים ביותר של התנהגויות כפייתיות הן רחצה חוזרת ונשנית של הידיים או של הגוף, ניקוי עודף, ספירה חוזרת, בדיקה ונגיעה חוזרת במקומות מסוימים, בקשת אישור מאחרים (בקשר לביצוע ההתנהגות הכפייתית), סידור וארגון חוזר של חפצים ללא צורך הנראה לעין. ההפרעה יכולה להתבטא גם בהימנעות כפייתית מהתנהגות (כמו הימנעות מרחצה במשך שבועות מטעמים לא הגיוניים).

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

הטיפול ההתנהגותי הנפוץ ביותר עבור OCD מכונה "חשיפה ומניעת תגובה".

החלק של ה"חשיפה" בטיפול כרוך בחשיפה מבוקרת ישירה או מדומה לאובייקטים או למצבים המעוררים את האובססיות ואת החרדה. במשך הזמן, החשיפה למצבים המעוררים את האובססיות מובילה להפחתה הדרגתית בחרדה. בסופו של דבר, החשיפה למצבים אלה מעוררת חרדה מועטה בלבד.

החלק של ה"תגובה" ב"מניעת תגובה" מתייחס להתנהגות הטקסית שבה משתמשים הסובלים מ- OCD להפחתת החרדה. בטיפול המטופלים לומדים לנהל את החרדה, להתנגד לצורך (קומפולסיה) לבצע את הטקסים ובסופו של דבר מסוגלים להפסיק לקיים פעולות כפייתיות אלה.

מחקרים מצאו כי יותר מ- 75 אחוזים מהמטופלים חווים שיפור בתסמיני ה- OCD שלהם במהלך הטיפול. רוב המטופלים מראים שיפור ארוך-טווח גם לאחר הטיפול.